קפולסקי שיווק וקמעונאות (2001) בע"מ נ' סויסה

החלטה

1. ביום 26.10.09 הושג הסדר דיוני בין הצדדים בתביעה זו אשר קבע כדלקמן:

"לאור הנסיבות שנוצרו בתיק זה והעדר אפשרות להמשיך ולנהל את ההליך כל עוד לא הוברר מצבה המשפטי של התובעת, יעוכבו ההליכים בתיק זה למשך תקופה של שנה נוספת וככל שבמהלך תקופה זו לא תמסר הודעה של התובעת כי באפשרותה להמשיך ולנהל הליכים אלו, התביעה תמחק ללא חיוב בהוצאות.

מוסכם כי בשלב זה ומבלי שהדבר יהווה הודאה בטענות של מי מהצדדים, יושבו לידי הנתבעת מלוא הכספים המופקדים בקופת ביהמ"ש בהתאם להודעות זיכוי 185118745 ו- 198970901 על פירותיהם למעט סך של 8,000 ₪ אשר יוותר בקופת ביהמ"ש עד להחלטה אחרת.

כמו כן יבוטלו כל הליכי הוצל"פ בתיק 13066610405 ותיק ההוצל"פ ייסגר.

הסכמות הצדדים דלעיל הינן מבלי לוותר על טענה כלשהי ומבלי להודות בטענה כלשהי של הצד האחר".

בהתאם לכך ניתנה החלטתי כי המזכירות תשיב לנתבעת את מלוא הכספים המופקדים בקופת בית המשפט למעט הסך של 8,000 ₪.

2. למחרת היום, ביום 27.10.09 הוגשה בקשת הנתבעת להורות לב"כ התובעת להשיב לידי הנתבעת כספים בסך של 15,000 ₪ וזאת מאחר והתברר לה, מיד לאחר הדיון, כי בקופת ביהמ"ש מופקד רק הסך של 17,000 ₪ בהתאם להודעת הזיכוי 198970901, ואילו הסך של 15,000 ₪ שהופקד בהתאם להודעת הזיכוי האחרת נמשך, זה מכבר, על ידי ב"כ התובעת.

ב"כ התובעת התנגדה לבקשה והגישה תגובה מפורטת אשר בה סקרה את ההליכים שהתנהלו בתיק וההחלטות השונות שהתקבלו בו, ואשר מכוחן הועברו אליה (וממנה אל התובעת) חלק מהכספים שהיו מופקדים בקופת בית המשפט. ב"כ התובעת הביעה תרעומת קשה על כך שב"כ הנתבעת, קודם להגשת הבקשה, לא בדק את נתוני התיק על בוריים ואף לא פנה אליה בבקשה בענין, אלא הזדרז והגיש בקשה שיש בה משום הכפשה של התובעת ובעיקר של ב"כ.

3. ביום 29.12.09 קיימתי דיון נוסף בנסיון להביא את הצדדים להסכמות, אולם לצערי, בשל האיבה הגלויה שבין ב"כ הצדדים על רקע הבקשה, וטענת ב"כ הנתבעת כי ב"כ התובעת הוליך את הנתבעת שולל בעת מתן הסכמתה להסדר הדיוני, לא צלח הדבר.

מאחר והתברר בדיון כי אין בפני ביהמ"ש מלוא הנתונים באשר להעברת הכספים לב"כ התובעת וממנה אל התובעת, וכן משהתברר כי ב"כ הנתבעת לא קיבל, קודם לדיון, את תגובת ב"כ התובעת, אפשרתי לצדדים להשלים תגובותיהם ולב"כ התובעת להמציא מסמכים המעידים על העברת הכספים שהופקדו בידיה לתובעת, זאת קודם למתן החלטה בבקשת הנתבעת.

4. לאחר עיון מדוקדק בבקשות ובתגובות, וכן בהשתלשלות העניינים הממושכת ונפתלת בתיק זה בשלביו המוקדמים ועד להחלטת כב' השופטת קראי-גירון ביום 3.6.07 אשר נתנה תוקף להסכמות הצדדים בפניה, אני דוחה את הבקשה להשבת כספים כלשהם לנתבעת כפי שזו הוגשה, אולם אני מוצאת לנכון לערוך שינוי בהוראות ההסדר הדיוני, כך שהסכום שישאר מופקד בקופת בית המשפט יהא נמוך יותר מזה שעליו הסכימו הצדדים ויעמוד על הסך של 3,500 ₪ בלבד.

אינני מוצאת לנכון לבטל את ההסדר הדיוני כפי שבקש ב"כ הנתבעת בתגובתו, שכן הנסיבות שהביאו להסכמה זו לא השתנו, אולם אני מוצאת לנכון לעשות בו "תיקון" אשר נדרש לאור הנתונים המלאים שהובאו בפני לאחר עריכת ההסדר הדיוני, שבוסס על הצעה של ביהמ"ש.

מודעת אני היטב, לכך שמדובר בהסדר דיוני שניתן לו תוקף של החלטה, ולכן לכאורה, גם שינוי בו מצריך הסכמה חדשה (אשר ניתן להבין מחילופי ההאשמות ההדדיות ומהדיון בפני שלא ניתן להשיגה כיום), אולם מאחר ועקרונות ההסדר נותרים בעינם ורק חל שינוי מסוים בסכום שישאר מופקד בקופת בית המשפט (וזאת כאשר מדובר ממילא בסכומים שאינם משמעותיים בהתחשב באלו ששולמו עד היום במסגרת ההליך), אינני סבורה כי יש הצדקה כיום לבטל את ההסדר הדיוני מעיקרו, וביהמ"ש רשאי לערוך את התיקון הנדרש בהוראותיו.

5. אין כל צורך שאכנס לפרטי הפרטים של טענות הצדדים האחד כלפי השני, אולם אציין בתמצית כי אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעת כי ב"כ התובעת יצרו כלפיו (וכלפי בית המשפט) מצג, בעת עריכת ההסדר הדיוני, לפיו מצויים בקופת ביהמ"ש מלוא הכספים שהופקדו על ידי הנתבעת בהתאם לשתי הודעות הזיכוי על סך של 32,000 ₪.

הן בתגובת ב"כ התובעת מיום 19.10.09 והן במהלך הדיון בפני לא נאמר על ידי ב"כ התובעת דבר ממנו ניתן היה ללמוד כי הכספים מופקדים במלואם בביהמ"ש, וגם נוסח ההסדר שהוכתב לפרוטוקול איננו מלמד על כך שהיתה הסכמה שמלוא הכספים שהופקדו (בלשון עבר) על ידי הנתבעת (למעט הסך של 8,000 ₪) יוחזרו לידיה, אלא נרשם היה כי כל הכספים המופקדים (בלשון הווה) מכוח אותן הוראות זיכוי יושבו לידיה למעט הסך של 8,000 ₪.

אין מקום שב"כ הנתבעת ילין על ב"כ התובעת כי הסתירה ממנו את מלוא המידע באשר למשיכת הכספים במהלך התקופה על ידה, מקום בו העברות הכספים לידי ב"כ התובעת נעשו כולם, ללא יוצא מן הכלל, על סמך החלטות שונות שהתקבלו בתיק, ואשר אני מניחה, בהעדר ראיה אחרת, כי העתק מהם הועבר לב"כ הנתבעת או לנתבעת עצמה.

אין מוטלת על ב"כ צד אחד לעשות את מלאכתו של האחר ולמסור לו את מלוא המידע העולה מתיק ביהמ"ש, כל עוד לא נדרש לכך במפורש, ואין באי חשיפת מלוא המידע, על ידי ב"כ התובעת כדי להפר חובה כלשהי שלו כלפי הצד האחר או כלפי ביהמ"ש. ב"כ התובעת היה רשאי לסבור כי כפי שהוא מכיר את התיק על בוריו, כך גם הצד שכנגד, ועל סמך הבנה זו נערך ההסדר הדיוני.

אעיר כי על אף קביעתי כי לא קיימת חובה כזו הייתי מצפה שבמצב העניינים שנוצר בתיק זה ולאור העובדה כי ההליכים התמשכו והתנהלו בפני שופטים אחרים, על מנת למנוע תסבוכת ואי הבנה, היה ב"כ התובעת נוהג אחרת ומחדד את העובדה כי הכספים כבר אינם מופקדים בקופת ביהמ"ש, כבר בשלב עריכת ההסדר הדיוני.

6. משהכספים הועברו לב"כ התובעת בהתאם להחלטות בימ"ש אשר לא בוטלו בשלב כלשהו, למרות שהצדדים הגיעו להסדר דיוני כבר בחודש 6/07 כאמור לעיל, לא היה כל בסיס לבקשה המקורית של ב"כ הנתבעת כי אורה על השבת כספים כלשהם מב"כ התובעת לנתבעת.